פסק-דין בתיק עמ"נ 46324-10-12

1.       לפניי ערעור מינהלי שהגישה המבקשת ביום 28.10.12 על החלטת ועדת הערר לענייני פתח תקווה שניתנה ביום 15.7.12. ועדת הערר דחתה ערר שהגישה המבקשת לשנת 2012 כנגד החלטת המשיב שלא לשנות את סיווג הנכס של המבקשת לסיווג "תעשיה" תחת הסיווג "מחסני שיווק". לחילופין נטען כי יש לסווג את הנכס  בסיווג "מחסן".

רקע והשתלשלות העניינים

2.       המערערת היא חברה לייצור מזון מהגדולות בישראל ומייצרת בין היתר מוצרי חלב, חטיפים מתוקים, חטיפים מלוחים, סלטים, מוצרי קפה ועוד.

3.       המערערת מחזיקה בנכסים בשטח כולל של 3,861 מ"ר בעיר פתח תקווה, הנכס הוא בית קירור רחב ידיים (סעיף 17 בכתב הערעור) (להלן " הנכס" או "בית הקירור").

4.       ביום 8.11.03 נחתם הסכם פשרה בין המערערת למשיב במסגרת הליכים שהתנהלו בשעתו לגבי הנכס. לפי הסכם זה, " כל עוד לא ישתנה השימוש או שטח הנכס" יחויב שטח של 836 מ"ר בתעריף "מחסנים לשיווק" ושטח של 3,146 מ"ר יחויב בתעריף "תעשיה". (להלן: "ההסכם") (נספח 7 בתגובה המקדמית).

5.       הנכס מחויב בארנונה לפי סיווג של "מחסני שיווק". המערערת הגישה השגות על השומות לשנים 2010, 2011 וביקשה לבטל את השומות שנקבעו ולקבוע ששטח של 836 מ"ר מן המבנים בנכס יחויבו בתעריף "מחסנים לשיווק" והיתרה 3,146 מ"ר תחויב בתעריף "תעשיה". ההשגות נדחו.

6.       המערערת הגישה עררים על החלטות המשיב שדחה השגותיה. ביום 15.11.11 דחתה ועדת הערר את העררים וזו תמצית ההחלטה:

העוררת לא הביאה כל תיאור עובדתי של השימושים השונים הנעשים בנכס, או ראיות לאי נכונות הסיווג. באין ראיות כאמור ערכה הוועדה ביקור בנכס בחנה את הדברים וגיבשה דעתה.

ממצאי סיור הוועדה - חלק מהנכס מבנה בשטח של 3,146 מ"ר, לגביו נטען שיש לחייבו בתעריף "תעשיה", כלל אינו משמש לייצור. למבנה מגיעות משאיות קירור ופורקות אליו תוצרת חלב קרה. במבנה מאוחסנים מוצרים המצויים בטמפרטורה נמוכה לאחר שנפרקו ממשאיות קירור. במוצרים שבמבנה לא נעשית פעולה ייצורית של קירור. אין מדובר במוצרים המגיעים בטמפרטורה גבוהה ומקוררים לטמפרטורה רצויה, שזו פעולה שהוכרה באחד מפסקי הדין כפעולה ייצורית. במבנה קיימים כ-10 פתחי יציאה אליהם מגיעות משאיות קירור בנסיעה לאחור, ומוצרים מועברים על גבי משטחים מהמבנה אל תוך המשאיות באמצעות מלגזות. משיחה עם אחד מנהגי המשאיות עולה כי הוא מפיץ אותם מוצרים בחנויות ובסופרמרקטים.

מאחר שבמבנה לא מתקיימת פעילות ייצורית ושמהמבנה יוצאים מוצרים לחלוקה בחנויות ובסופרמרקטים מסקנת הוועדה היא שהפעילות המתנהלת במבנה היא של "מחסן שיווק" כהגדרתו בסעיף 3.2.13.4 בצו הארנונה.

הוועדה מצאה חיזוק למסקנתה בכך שבעררים טענה המערערת וממילא הסכימה, כי יש לסווג שטח של 836 מ"ר מתוך המבנה, כ"מחסנים לשיווק". מכך עולה כי העוררת מסכימה להתאמת הסיווג של מחסני שיווק, אלא שהיא מבקשת שרק חלק מהנכס יסווג כ"מחסנים לשיווק". הטעם של המערערת לסיווג הנטען אינו שיתר חלקי הנכס אינם משמשים לאותו שימוש אלא קיומו של הסכם שקבע חלוקה כזו בעבר.

7.       גם השגה נוספת שהגישה המערערת בגין שומת שנת 2012 - נדחתה. המערערת הגישה ערר על החלטה זו והערר נדחה על הסף בהחלטה מיום 15.7.12 שזו תמציתה:

המערערת העלתה בערר טענות זהות לאלה שהעלתה בשני עררים קודמים שהגישה ושנדונו במאוחד. העררים נדחו בהחלטת הוועדה מיום 15.11.11 (נספח 3 לתגובה המקדמית).

בבר"מ 1295/12 נורקייט בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (12.3.12) דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי. בבית המשפט המחוזי נדון ערעור מינהלי על ערר בענייני ארנונה, ונקבע כי מקום בו נדון ערר בגין שנים קודמות, אמנם לא קם מעשה בית דין, אולם בהעדר עובדות חדשות אין מקום שוועדת הערר תסטה מהחלטה קודמת שלה.

על החלטה זו הוגש הערעור נושא הדיון.

8.       ביום 26.12.12 תוקן שמה של המערערת ל"שטראוס שיווק בע"מ" (במקום "שטראוס גרופ בע"מ").

9.       בדיון שהתקיים לפניי ביום 24.12.12 קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה בית משפט ידון בערעור שהוגש בגין שומת 2012 כאילו נומקה החלטת וועדת הערר מיום 15.7.12 בנימוקים שפורטו בהחלטת וועדת הערר בהחלטה מיום 15.11.11 (פר' 24.12.12 בעמ' 1).

תמצית טענות המערערת בערעור שלפניי

10.   המערערת מחויבת בגין הנכס ששטחו 3,861 מ"ר בסיווג של "מחסני שיווק". הסיווג ההולם לנכס הוא "תעשיה".